הבלוג של שירה נתיב

אני מקווה לגעת, בצורה מפוכחת ומשועשעת כאחד, בנושאים מורכבים כמו נכות, יופי וכיעור, מוות, ושאלות אתיות ואסתטיות לגבי האוכל שאנחנו אוכלים. כולם מוזמנים להירשם ולהיות חלק מהקהילה והדיונים.

בבלוג ידורו בכפיפה אחת צילומי אוכל מעוררי תיאבון, מתכונים, סיפור אישי על התמודדות עם מחלה ונכות, הומור ואג'נדה.

  • Shira Nativ

בנתיב אחר- שירה נתיב בראיון עצמי נוקב על בודהיזם (חלק א')

עודכן ב: 21 אוג 2018





בודהיזם הוא אחד מנושאי השיחה האהובים עליי (לצד אוכל, אוכל ואוכל). אז חשבתי לעצמי, שאשכרה בא לי שמישהו יראיין אותי בנושא הזה, כדי שאוכל לדבר עליו כמה שאני רוצה. אבל הסיכוי שמישהו ירצה לראיין אותי הוא בין קלוש ללא קיים. פתאום בא לי רעיון גאוני- אני יכולה לראיין את עצמי! אשאל את עצמי את כל השאלות המסקרנות, אתקיל את עצמי בשאלות נוקבות, אנוע באי נוחות בכסאי ואענה לעצמי בצורה דיפלומטית, ארגיש סוף-סוף בן אדם חשוב. אז גבירותיי ורבותיי, קבלו את הראיון העצמי הראשון (אולי) בתולדות הבודהיזם.


אני: כשאת אומרת "בודהיזם", למה את מתכוונת?


עצמי: אני שמחה שאת שואלת את השאלה הזאת, כי טרמינולוגיה זה דבר חשוב. כשאני אומרת בודהיזם אני מתכוונת לתורה שלימד האדם שכונה הבודהה, בסביבות 500 שנים לפני הספירה. בעקבות התורה הזאת, התפתחו באלפיים חמש מאות השנים האחרונות ספרות פרשנית ומסורות דתיות ורוחניות שונות. כאן בראיון אתייחס בעיקר ללימוד של הבודהה כפי שמשתמע מהקאנון הפאלי (פאלי היא שפה הודית עתיקה אשר בה נכתבו הדרשות המיוחסות לבודהה).


אני: ראיתי שערכת סקר בפייסבוק שמבקש מהנשאלים לומר מהן האסוציאציות שעולות בראשיהם כשהם שומעים את המילה "בודהיזם". מה גילית?


עצמי: ראשית, אני חייבת לומר שהופתעתי ממגוון התשובות. ובכל זאת, היו כמה רעיונות שהופיעו הרבה.- רוגע ושלווה, נזירים קרחים עטויי גלימות, ומושגים פילוסופיים שונים.

מה שעוד למדתי מהסקר, הוא שהרבה אנשים מבלבלים בין בודהיזם ותורות אחרות מהמזרח. יוגה, צ'אקרות, אלים הודיים, הארי קרישנה, דאואיזם - כל אלה לא נמצאים בבודהיזם. לכן אני מאד שמחה על הראיון הזה ועל ההזדמנות לעשות קצת סדר במושגים.


אני: בואי נדבר קצת עליך, איך בכלל הגעת לבודהיזם, מה קשור?


עצמי: זה קרה לפני 17 שנים. הייתי לקראת סוף התואר הראשון שלי (אם במקרה משתמע מכך שהיה גם שני, אז לא) באמנות פלסטית באוניברסיטת חיפה. עבדתי באותה שנה על פרויקט הגמר, שהיה בצילום.

הגישה בה לימדו אותנו במחלקה לאמנות, היתה אמנות קונספטואלית וברוח הזאת היה אמור להיות גם הפרויקט שלי. אמנות קונספטואלית, או אמנות מושגית, היא אמנות ששמה בראש סדר העדיפויות את "הרעיון"- מעל יופי, טכניקה או נושא. האמן בוחר רעיון והוא רשאי להביע אותו בכל דרך שהיא. כשהיצירה מוכנה, היא עומדת בפני עצמה ולא כפופה לכוונה המקורית של האמן, כל צופה רשאי לפרש אותה כרצונו וכל פירוש הוא תקף. היצירה המושגית הראשונה בתולדות האמנות היתה של מרסל דושאן. הוא הציג משתנה, חתם עליה וקרא ליצירה "מזרקה".


בהתאם לרוח הזו, בלימודי האמנות שלנו, לא שמו דגש על הטכניקות, החומרים והאסתטיקה. מה שהיה חשוב הוא "האמירה" מאחורי היצירה שלנו. כל עוד יש רעיון מעניין מאחורי היצירה, זה בסדר. זה יכול להיות כל דבר: ערימה של בגדים, טקסט, קופסת שימורים או אלומת אור ממנורת ניאון. ממש כ-ל ד-ב-ר. הרושם שקיבלתי מהמורים היה, שהמטרה שלי כאמנית היא להציג יצירה בלתי מובנת, לעורר תמיהה אצל הצופה ולזעזע את הקרקע מתחת לרגליו.


מה שקרה בסופו של דבר, שכל כך נסחפתי עם הרצון לבלוט, לבעוט ולזעזע, שהמזועזעת הראשית מהפרויקט הייתה אני. נקלעתי למצב של מעין פיזור ובלבול גדול. כנראה לקחתי לריאות את המושגיות הזאת וכל החיים התחילו להרגיש לי מושגיים ולא ממשיים. תחושת התלישות הזאת, היא שדחפה אותי לחפש משהו שיאזן אותי, שיקרקע אותי.



מזרקה", מרסל דושאן, 1917, צילום::אלפרד סטיגליץ"


הלימודים שלי באוניברסיטה היו דו-חוגיים, דהיינו בשתי מחלקות שונות. החוג הראשון היה אמנות פלסטית והשני לימודים רב-תחומיים. במסגרת הלימודים הרב-תחומיים, לקחתי קורס בקליגרפיה יפנית, עם האמן קזואו אישיאי, אמן יפני שחי בישראל. עכשיו, היה אפשר לצפות שקורס באמנות המכחול היפנית ישובץ דווקא בפקולטה לאמנות, נכון? אז זהו, שלא. הוא לא היה מושגי ומעורפל מספיק, ולכן לא התקבל יפה על ידי הסגל לאמנות באוניברסיטה.


בכל אופן, הקליגרפיה היפנית היא אמנות ששאבה רבות מתרגול הזן הסיני והיפני. האמן מתאמן שוב ושוב על אותה משיכת מכחול, עד שהוא מסוגל לבצע אותה בשלמות. זה קצת דומה לאמנויות הלחימה היפניות, משיכת המכחול היא כמו מכה בג'ודו, אין מקום לפספוסים. האימון במכחול טבול בדיו על נייר, נתן לי בדיוק את תחושת הקרקוע שחיפשתי. התרכזות ברגע ההווה. התמזגות עם החומר. אחיזה במציאות. האימון הזה עשה לי כל כך טוב, שהתחלתי לקום כל בוקר מוקדם כדי להתאמן לפני שעות הלימודים.

משם הדרך היתה קצרה להמשך חקירה ולימוד של העולם הבודהיסטי. כשהבנתי שהאיכות המדיטטיבית של האימון בקליגרפיה היא זו לי כל כך טוב, המשכתי ללימודי מדיצטיה אחרים, לימודי כללי האתיקה הבודהיסטית ועוד.



נשימה אחת", קזואו אישיאי, 2004"


אני: מה מושך אותך בלימוד של הבודהה?


עצמי: הרבה דברים מושכים אותי, אבל אחד מהם הוא הגישה כלפי מוות. מוות זה נושא שמלווה אותי מקרוב מאז שאני זוכרת את עצמי. בתרבות שלנו הוא טבו ואנחנו מעדיפים להדחיק אותו ולא לחשוב עליו. בבודהיזם המוות הוא לא טרגדיה. הבודהה טען ששום "אני" לא באמת קיים, ומכאן אני מסיקה שאין "אני" שמת ואין מי שמאבד את ה"אני" הזה.


הבודהה הנחה את תלמידיו מפורשות להרהר במוות כחלק מהאימון הרוחני שלהם. לדוגמא, בכתבים מתואר תרגול של צפייה בגופות אדם בשלבי ריקבון שונים. מטרת התרגול היתה לגרום לתלמידיו הנזירים להפנים את היות הגוף האנושי בר חלוף, כאמצעי לשחרור ההיקשרות שלהם לגוף שלהם, או לגוף של אחרים. עד היום, במסורות מסוימות, נזירים נשלחים לאגף הפתולוגי של בתי חולים, כדי להתבונן בגופות.


דוגמנית בת-חלוף בפוזה אטרקטיבית במיוחד. צילום: וולפגנג אקרט

אלמנט בודהיסטי נוסף שמושך אותי הוא הרעיון של חקירת המציאות, שגם הוא מאד מרכזי בלימוד של הבודהה. המחשבה שיש עוד דברים שניתן לגלות מאד מסקרנת ומדרבנת אותי. אני מתכוונת לגילוי פחות במובן המיסטי ויותר במובן "התבוני", אם ניתן לקרוא לו כך. מרגשת אותי המחשבה שאפשר להבין את המציאות טוב יותר ולהיות חכמים יותר. אני מניחה שזה אותו דחף שגורם לאנשים אחרים לעסוק במחקר מדעי, רק שאני לקחתי את זה למקום אחר.


אני: שאלה אחרונה להיום, יש לך בבית פסלון של בודהה?


עצמי: כן, יש לי. הבודהה היושב במדיטציה ברגליים מסוכלות הוא אידאל עבורי, הוא סמל. בחדר העבודה של הקרדיולוג שלי, תלויה סדרת תמונות המתארות את ההיסטוריה של הרפואה המערבית. אני מניחה שהוא תלה אותן שם כדי להזכיר לעצמו מאיפה הוא מגיע ולאן הוא שואף. לדמות הבודהה אצלי בחדר יש את אותו התפקיד. זו תזכורת. זה משהו לפתח מולו ענווה ולקבל ממנו השראה.



הוא עשה לי היי, אז עשיתי לו היי בחזרה .מקור: ויקיפדיה


עד כאן חלק א' של הראיון העצמי שלי. האם החיים יפים, או שהם סבל מתמשך? מדוע הבודהה טען שכולנו ישנים? ומה קרה לי בחוף גורדון בצהרי יום אוגוסט אחד לפני שנתיים? כל זאת ועוד בפוסט הבא.

283 צפיות

| אפשר ליצור איתי קשר

052-8987290

shira3412@gmail.com

| אפשר לעקוב אחרי

  • Facebook - Black Circle